<h1>אהל מועד שער ראשית חכמה דרך ח'</h1>
<h2>דף טז:</h2>
ארבעת דברים מקרעין גזר דין של אדם ואלו הן צדקה צעקה שינוי השם שינוי מעשה, ודברים הללו כולן למדין מן הכתוב וי"א בגמ' אף שינוי מקום והטעם במשנה מקומו או שמו משום דאותו שינוי גורם לו לעשות תשובה שאומר בלבו איני עכשיו אותו האיש שהייתי קודם לכן וצריך אני לתקן בכל מעשי ולהיות צדיק ולשוב מרשעתי ועל זה כוונו רבותינו ז"ל באמרם [עי' ב"מ ע"ה ע"ב] האי מאן דביש לי' בהאי מתא ליזיל במתא אחריתי אע"פ דכתיב [ירמיה י"א] כי לא לאדם דרכו לא לאיש [הולך ו]הכין צעדו ההוא כמי שנגזר עליו אבל מ"מ אחד מדרכי כפרה הוא שינוי מקומו שגלות מכפרת עון לפיכך אמרו צריך לגלות למקום אחר אי נמי פעמים שהמקום ההוא גורם לו רעה ואם נסתלק למקום אחר יצא מתוך ההפכה אבל מי שיגזור עליו נאמר בו כי לא לאדם דרכו ומ"מ בידן של ישראל הוא כמו שאמרו [שבת קנ"ו, ע"א] אין מזל לישראל כי הם למעלה מן המזלות ומי שאינו עושה רצון הש"י עונותיו גורמים לו שיומסר למזל לפי שהבדילו עונותיו בין הש"י ובינו והוא שכתוב [דברים ל"ב] אסתירה פני מהם ר"ל אסלק שכינתי והשגחתי מהם ואניחם בידי המזלות ואז אראה באחריתם מי יצילם מידי המקרים ההוים מתנועות הגלגלים והמזלות אבל בצדיקים כתיב גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי.
<h2>דף יז.</h2>
ולענין מה שכתוב נושא עון ועובר על פשע דרשו רז"ל שמעביר ראשון ראשון וכך היא המדה פי' הקב"ה מעביר חטאו של אדם פעם ראשונה ושניה ושלישית וכך היא המדה דכתיב [איוב ל"ג] הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ועון עצמו אינו נמחק אלא תלוי ועומד עד שעה שימות ואותה שעה מחשבין עמו אם זכיותיו מרובין מאותן עונות הרי עברו עונותיו ראשון ראשון ואינן חשובין עליו וכאילו לא עשאן דמי אבל אם גברו עונות כולן מצטרפין ונשקלין זה עם זה היו רובן חובות הרי כל או"א נחשב וזו היא המדה הששית מי"ג מדות כך פי' הגאון ר"י ולפי פי' זה נוצר חסד לאלפים שתי מדות הן ותימה הוא איך כתב וזאת היא המדה הששית שאם תחשב תמצא שהיא שביעית ונראה מדבריו שלא חשב ה' ה' אלא במדה אחת וי"א כי השתי שמות הם שתי מדות כדאמרי' בגמ' [ע"ב] אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם וישוב ובהגדה [ישעיה מ"ט] ותאמר ציון עזבני ה' אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אותן ב' מדות של ה' אשר אמרת לי בסיני איך, וברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם ונענים שנאמר הנה אנכי כורת ברית, ויעבור ה' על פניו ויקרא אלמלא מקרא כתוב א"א לאמרו כביכול מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ והראה למשה בסיני במראה הנבואה ואמר לו כל זמן שישראל חוטאין ועושים לפני כסדר הזה אני מוחל להם, וציבור שעשו עבירה מוחלין להם אפי' פעם ג' אבל רביעית אין מוחלין להם אבל ליחיד פעם א' וב' מוחלין לו ג' אין מוחלין לו.
<h2>דף יח.</h2>
וגזר דין שיש עמו שבועה מתכפר בתורה וג"ח שנאמר [ש"א ג'] לכן נשבעתי לבית עלי וכו' בזבח ומנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וג"ח.
כתיב דרשו ה' בהמצאו ופי' ז"ל ביו"ד ימים שבין ר"ה ליוה"ך מכאן שאין תפי' יחיד נשמעת בכל עת אלא בימים הנוראים אשר יביא האלקים במשפט את כל מעשה האדם כי האדם נדון בר"ה וגז"ד שלו נחתם ביוה"ך ואמ' רז"ל [לעיל י"ז ע"ב] השב בנתים מוחלין לו ובהגדה [תנחומא אמור כ"ב] משל למלך שסרחו עליו בני המדינה התחיל לבא עליהם עם חיילותיו הגיע לחצי הדרך יצאו לקראתו גדולי המדינה נשתטחו לפניו הניח להם מחצה הגיע קרוב לעיר יצאו לו האנשים והנשים והטף נפלו לפניו הניח להם הכל כך ער"ה התחילו להתענות היחידים וכפר להם קצת באו ליוה"ך התחילו הכל מתענין אנשים נשים וטף וכפר להם הכל. לכן מה נואלו היוצאים לפעלם בימים הנוראים ההם שהם ימי הדין והמשפט ואינו יודעים מה יהיה משפטם אם יביאו את דין האדם לפני מלך ב"ו הלא יחרד וישית עצות לנפשו ולא יפנה על ימין או על שמאל ולא יתעסק בחפציו ולא יתרפא ביום צרה מהכין לב להנצל ע"כ כל ירא השי"ת ימעט מעסקיו ויחפש דרכי התשובה ויחקור לקדם אשמורות ויעסוק בכשרון המעשים ויפיל תחנתו לפני ממ"ה הקב"ה כי התפלה נשמעת בימים אלו כמו שנאמר [ישעיה מ"ט] בעת רצון עניתיך וע"כ נהגו לעמוד בתפלה ובתחנונים בימים אלו שהם עשרת ימי תשובה ותפלת ציבור מקובלת בכל עת ובכל זמן בכל קראינו אל השי"ת וע"כ נאמר כה' אלהינו בכל קראינו אליו ואע"פ כן שבתפלת יחיד אמרינן דנשמעת בעימ"ת אין ראוי לאדם שיתייאש כלל בשום שעה מן הרחמים דאמרי' יפה צעקה לאדם כו' דאע"פ שבין ר"ה ליה"כ יפה יותר מכל הזמנים יפה היא אף בשאר הזמנים.
